נאומה של "סמנתה פאוור" באומות המאוחדות נגד "נוג'בא" / החרמת הסחטנות החדשותית

לפי משרד המדיה הפוליטי של ההתנגדות האסלאמית נוג'בא، התמרון התקשורתי והסחטנות החדשותית תמיד היו אחד מאמצעי כלי התקשורת הערביים-מערביים להתמודדות עם ציר ההתנגדות. כלי התקשורת מילאו תפקיד משמעותי מאוד בתחום הזה, במיוחד בשנים האחרונות ולאחר שהחל המשבר בסוריה. ענקי התקשורת בעולם הערבי, כמו "אל-ג'זירה" ו"אל-ערביה", שיש להם נגישות לאפשרויות רבות בזכות הדולרים של קטאר וערב הסעודית שהרוויחו מייצוא הנפט, כל יום משתמשים בטריקים שונים כדי להרוס את ההתנגדות האסלאמית. זה יותר מעניין כי הפעילות בקנה מידה גדול עולה בקנה אחד עם פעילותם של כלי התקשורת הנודעים בעולם ששייכים ללובי הציוני.

זה בא לידי ביטוי גם במלחמת לבנון השנייה בין חיזבאללה לבין המשטר הציוני, וגם בעימותה של ההתנגדות האסלאמית עם הקבוצות התכפיריות בסוריה. בהקשר זה, לאחר הקמת הגיוס העממי לפי פסיקת הסמכות הדתית בנג'ף אל-אשרף, החוגים התקשורתיים והפוליטיים המערביים-ערביים ניסו להרוס את הגיוס העממי בעיראק, באמצעות מילות מפתח כגון "מורדים שיעים", "המיליציות הפרו-איראניות" וגם השקרים לגבי "הריגת הסונים באזורים המשוחררים מדאע''ש". למרות שאף אחת מקבוצות הגיוס העממי בעיראק לא היתה חסינה מפני ההשמצות האלה, אבל ההתנגדות האסלאמית נוג'בא היתה נתונה באופן מוחשי להשמצות ולשקרים של הרשתות הלווייניות ואתרי החדשות, יותר מאשר קבוצות ההתנגדות האסלאמית בעיראק; בהמשך, אנחנו מביאים כמה דוגמאות של התעמולות, השקרים והדיווחים האנליטיים בכלי התקשורת נגד ההתנגדות האסלאמית נוג'בא:

1. התמקדות בנוכחות נוג'בא בסוריה: אף על פי שנוכחותם של היועצים הצבאיים וקבוצות ההתנגדות היתה לפי בקשתו ואישורו של השלטון המרכזי בסוריה, ולפי המשפט הבינלאומי היא היתה לגיטימית לחלוטין, אבל כלי התקשורת הערביים מגדירים אותה כ"כיבוש סוריה". כלי התקשורת, שכבר התעלמו מנוכחותם של עשרות אלפי טרוריסטים מרחבי העולם, בתואנות שונות התעסקו בתעמולה נגד נוכחותם של כוחות ההתנגדות האסלאמית נוג'בא ועצם "שייח אכרם אל-כעבי", מזכ"ל הארגון, במלחמה בחלב. בלי ספק, היעילות וההצלחה של נוג'בא, במיוחד במלחמת חלב، הובילו לכך שאל-ג'זירה תדווח על "פריסת יותר מאלף חיילים נמרצים של נוג'בא לחלב" ו"מפגש הגנרל קאסם סולימאני עם מפקדי נוג'בא בחלב". במקביל למבצע לשחרור חלב מקבוצות התכפיריות, ההתנפלות של אתרי החדשות והרשתות הלווייניות בעולם הערבי הגיעה לשיא, והם פרסמו חדשות כוזבות על "התנגדות הסונים בעיראק לנוכחות נוג'בא בסוריה".

1. הגזמה אודות השבויים והשהידים של נוג'בא: הביצוע המסנוור של ההתנגדות האסלאמית בכלל ושל נוג'בא בפרט, בין אם בעיראק ובין אם בסוריה, לא מוסתר מאף אחד, ומתוודה בו גם הידיד וגם האויב. במקביל למלחמת שחרור מוסול וחלב, חלק מרשתות החדשות בשפה הערבית שהן למעשה דוכן לקבוצה התכפירית, הציגו פעמים רבות את תמונות השהידים של התנועה וגם את שבויי נוג'בא, בוודאי כדי להחליש את המוראל של נוג'בא ולטעון על מספר גדול של אבדות נוג'בא. למרות שנהרגו חלק מהמאמצים של נוג'בא במוסול וחלב, אבל אובדן התנועה היה מעט מאוד, ביחס למבצע החשוב שבוצע.

1. אנדוקציה של קונצנזוס הסונים בעיראק נגד נוג'בא: הפשעים המפחידים של דאע''ש כללו את הסונים במדינה הזאת, יותר מאשר כל שבט אחר, והובילו לנוודות מאות אלפי האנשים באזורים הסוניים. לכן, בשנתיים האחרונות, הגיוס העממי בעיראק הפך לתקוותם היחידה. ההתנהגות השלוים של קבוצות כמו ההתנגדות האסלאמית נוג'בא כלפי אנשי האזורים ששוחררו, גרמה ליצור יחסים טובים בין הסונים לשיעים, שכמובן ברור כי אינם נהנה לכלי התקשורת של עוקבי דאע''ש. טענות לגבי "פשעי כוחות נוג'בא" ו"הריגת האזרחים" היו דוגמאות לפרשנויות של הרשתות הערביות בחודשים האחרונים. הרשתות עסקו בהריסת התנועה, גם באמצעות הפוליטיקאים שבגידתם הובילה לנפילת מוסול על ידי דאע''ש. לדוגמה, "אוסאמה אל-נוג'אפי", האישיות הידועה לכולם، הגדיר את נוכחותה של ההתנגדות האסלאמית של עיראק בסוריה כ"טרור", וקורא להתמודדות השלטון המרכזי עם קבוצות כמו נוג'בא. (!)

1. העימות של נוג'בא עם הקבוצות השיעיות האחרות בעיראק: השיטה האחרת של כלי התקשורת להריסת ההתנגדות האסלאמית היא פרסום החדשות הכוזבות הבעייתיות וניסיון ליצור פער בין הקבוצות הנכללות בגיוס העממי של עיראק. כמו כן, הקנוניה המסוכנת שכלי התקשורת הריאקציוניים עוקבים אחריה היא חלוקת הקבוצות השיעיות ל"קבוצות השייכות לאיראן" ו"הקבוצות הלא שייכות לאיראן". דו-חלקי שרחוק מהמציאות, אבל התמקדות בו לפעמים יכולה ליצור בעיות.
2. מאמצים להשמצת שייח אכרם אל-כעבי: גם המנהיג הצעיר יחסית של ההתנגדות האסלאמית נוג'בא, שיש לו ניסיונות רבים במלחמה עם הכובשים האמריקנים והבריטיים، לא היה בטוח מפני התקפת תומכי התכפיריים ותמיד היה נתון לתקיפות של כלי התקשורת העוינים. הניסיון שיש לציר הריאקציונית לגבי אדם כמו "סייד חסן נסראללה" שהפך לפורענות בשבילם، הביא לדאגה הגדולה של שותפי ארה"ב לפריחת האישיות הכריזמטית כמו שייח אכרם אל-כעבי. לארה"ב ובעלות בריתה יש ניסיונות מרירות מאוד באזור מול המלומדים השיעיים, ולכן הם עושים כל שביכולתם להשמצת מלומדים שיש להם גישה אינטלקטואלית של האימאם ח'מיני והשהיד צדר, שכמובן גם מזכ"ל ההתנגדות האסלאמית נוג'בא אינו יוצא מן הכלל.

1. תנועות דיפלומטיות נגד נוג'בא: במקביל להתקפה הכוללת של כלי התקשורת הערביים נגד נוג'בא, ננקטו גם צעדים דיפלומטיים מקיפים על ידי המדינות הערביות והמערביות. ניתן לומר כי הצעד החשוב ביותר נגד נוג'בא היה התייחסותה של "סמנתה פאוור" לשמה של ההתנגדות האסלאמית נוג'בא בישיבת מועצת הביטחון. נציג ארצות הברית באו"ם, שהיה טוען אודות "הפשעים האכזריים של בעלות בריתה של סוריה במלחמת חלב"، בדבריו המגוחכים, טען: "בהקשר זה, גם המיליציות העיראקיות של נוג'בא היו מעורבים בהריגת אנשי חלב!", הדברים האלה נאמרים בעוד שעשרות קבוצות של התכפיריים שיש להן יחסים הדוקים עם חזית פתח א-שאם (ג'בהת א-נוסרה)، ביצעו סוגים שונים של הריגות בחלב, אבל הנציג האמריקני התעלם מכל הפשעים האלה, ובהתייחסותו לפעילות נוג'בא, מגדיר כ"פושעים" את הכוחות המאמצים שהצילו את חלב מהתכפיריים באמצעות ההקרבה העצמית שלהם.

יש לציין כי כל האמור לעיל הוא מבוא להתקפה העיקרית של הציר הערבי-מערבי בהתנגדות האסלאמית נוג'בא. נראה שהזכרת שמו של נוג'בא באו''ם על ידי הנציג הקבוע של ארה"ב היא הקדמה למאמץ נרחב כדי להכניס שמה של התנועה ברשימה השחורה של האו"ם ולקרוא לה כטרוריסט، כפי שלפני שנים רבות, נכנס שמו של שייח אכרם אל-כעבי ברשימה הזאת. יתר על כן, לאחר ההישגים המשמעותיים של נוג'בא בעיראק ובסוריה ולאור העתיד המבהיר הצפוי לתנועה זו, מדינות המפרץ וארה"ב ובעלות בריתה המערביים, מנסים בראשית להכניס ברשימתם השחורה את הזרוע הצבאי של התנועה، ואחר כך להטיל הגבלות על נוג'בא באמצעות לחץ על השלטון המרכזי בעיראק.

במבט הזה, אף פעם אין פלא שאתר החדשות אל-ג'זירה בדיווח הרועש שלה שבא לידי ביטוי נרחב באתרי העולם הערבי, הגדיר את נוג'בא כ"הגרסה העיראקית של חיזבאללה", והצהיר כי "התנועה הזאת גידלה כוחות צבאיים מיומנים". בדיווח אל-ג'זירה הוזכר הקשר בין החלקים השונים של קבוצת ההתנגדות לבין איראן, ונטען: "למרות שנוג'בא הוקם בעיראק לפי פסיקתו של אייתאללה סיסטאני, אבל תמיד הכריז את נטייתו למנהיג העליון". לא צריך לעבור פשוט דיווחות כאלה. אין ספק שהדיווחים והצעדים הדיפלומטיים נגד התנועה מייצגים מאמץ גדול לשיבוש דרך נוג'בא.

בסופו של דבר, ראוי להצהיר כי צוותי החשיבה ומרכזי הניטור הבינלאומיים של חזית השחצנות עוסקים בניטור המדויק של הפעילויות הפוליטיות, הצבאיות והתרבותיות של המפלגות האסלאמיות, ומעצבים תוכניות שונות כדי להרוס ולהתמודד עם תנועות ההתנגדות האסלאמית. בהתחשב לכך שההתנגדות האסלאמית נוג'בא הצליכה להפוך לחלק חשוב של פאזל ההתנגדות האסלאמית במשך זמן קצר ולפעול באופן דינמי בזירות הפוליטיות, הצבאיות והתרבותיות, התנועה כבר נתקלה ברגישות האויבים. כמו כן, פעילות מיוחדת והישגים חשובים, נוכחות בו זמנית בכמה שדות קרב, יחסים קונסטרוקטיביים וחזקים עם הרפובליקה האסלאמית של איראן, קשר מתמיד עם הסמכויות הדתיות בנג'ף ויכולותם של מנהיגי נוג'בא כבר הובילו לרגישות של מרכזי הניטור של אויבי ההתנגדות.

המשך תהליך הצמיחה הגוברת של נוג'בא, במיוחד לאחר הניצחון בחלב וסיום מבצע לשחרור מוסול, דורש תמיכה מלאה בציר ההתנגדות וגם ערנות כלפי הקנוניות של האויבים, שניתן להשיג אותה באמצעות שיתוף פעולה מקיף ומתמשך.