שייח אכרם אל-כעבי בשיחה עם

אם משמעותה של צייתנות ל"ולי-פקיה" היא תלות, אנחנו כן תלויים / פגשתי את האימאם ח'אמנאי אחרי הטלת הסנקציות על נוג'בא

מזכ''ל נוג'בא, תוך שיחה, הדגיש על הצייתנות המלאה של התנועה ל"ולאית-פקיה", ודיבר על הביקור הפרטי שלו עם המנהיג העליון של המהפכה ועל תמיכותו.

לפי מרכז התקשורת וענייני המדיה של נוג'בא, מזכ''ל ההתנגדות האסלאמית נוג'בא בהדגשה על הצורך להקים ממשלת הצדק האלוהי ברחבי העולם, אמר: אם צייתנות ל"ולי-פקיה" היא נחשבת תלות בעיני המערב, אז העולם צריך לדעת שאנחנו כן תלויים.

 אייתוללה "אכרם אל-כעבי" הצביע על פגישתו עם המנהיג העליון של המהפכה האסלאמית לאחר הטלת הסנקציות על התנועה על ידי הקונגרס האמריקני, והוסיף: במהלך הפגישה, האימאם ח'אמנאי אמר כי "אתם ניצחתם את ארצות הברית ואת האויבים האחרים, וכך לא רק הבסתם אותם, אלא גם דיכאתם אותם. הכנסת השם שלכם ברשימת הטרור מייצגץ את עוצמתכם והיא סימן לחולשתם ולכישלונם לפניכם".

הוא באומרו כי "ההיסטוריה תרשום בעט זהב את מאמצי איראן בעיראק", הזכיר את הביקורת על עמדותה של וושינגטון במהלך כיבוש המדינה על ידי דאע''ש, ואמר: ארה''ב הייתה דוחה את כל פעולות ההתקדמות שלנו ותומכת בדאע''ש והייתה מנסה להאריך את כיבוש הערות.

הטקסט המלא של הראיון הבלעדי של סוכנות הידיעות "איסנא" כדלקמן:

-איך היחסים בין תנועת ההתנגדות האסלאמית נוג'בא לבין הרפובליקה האסלאמית של איראן? בהתחשב בכך שחלק מהאנליסטים המערביים מאמינים כי הקבוצה פועלת בשם טהראן נגד ארגוני הטרור, כולל דאע''ש, בעיראק ובסוריה.

מה שמקשר אותנו לרפובליקה האיסלאמית של איראן - מדינה מתורבתת שעשתה התקדמות מדעית נרחבת לאחר שחרורה מהשחצנות העולמית – הם התרבות, ההיסטוריה, המסר מן השמיים, הדם המבורך של השהידים בכרבלא, הערכים המוסריים והעקרונות האנושיים.

עיראק, איראן וכל העמים של ציר ההתנגדות הם בעלי אמונות ויחסים חזקים, שהמערב מבקש להרוסם וליצור חילוקי דעות ועוינות בין האומות הגדולות, וכמובן נכשל כל מאמציו.

בין המאמצים ניתן להצביע על התמיכה במשטרו של סדאם בשלטון על העם העיראקי וההרג והדיכוי כלפיהם. סדאם לא הסתפק בהם, ובחסות המערב נכנס למלחמה עם הרפובליקה האסלאמית. הוא ביקש מאוד למסד את העוינות בין שני העמים, במידה שהוביל לסגירת המסגדים, לאיום, ולהוצאתם להורג של הסמכויות הדתיות, המלומדים, הפרופסורים והסטודנטים.

כל האלה נעשו כדי לעצור את המאבק נגד הדיכוי והקולוניאליזם בעולם, אך אף אחד מהם לא הצליח לרמות את העם העיראקי, ותרבות זו ממוסדת רק במוחם של הבורים ושכירי החרב.

 

*פרויקט טיהור סדאם

אחרי חיסול סדאם – שהיה גדל על ידי עצמם – ראיתי שהמשטרים הערביים שהשתתפו ביחד ארצות הברית כדי להיפטר מסדאם, ניסו לטהר את דמותו של סדאם, באמצעות הקמת כלי התקשורת וקליטת קבוצה של סופרים!

האויבים חושבים כי באמצעות העלבונות הם יכולים להכריח אותנו לסגת מהאמונה הנכונה, או לפחות לדחוף את האוהדים שלנו, אבל בעזרת השם ותודות לאמונה הנכונה הצלחנו למשוך הרבה אוהדים, שמספרם הולך וגדל מיום ליום, כדי לגדל העץ הטהור בארץ ובלב העם העיראקי ככל האפשר.

 

*גדלות בשם "ולאית-פקיה"

למעשה, המערב תמיד רוצה להרוס את דמותם של התנועות האסלאמיות הדתיות, ומעמיד פנים שהתנועות האלה תלויות באחרים. אך האויבים עדיין לא הבינו שהרפובליקה האסלאמית, כמדינת ולאית-פקיה, מימשה את שאיפת הנביאים והקדושים באמצעות המהפכה האסלאמית הגדולה, והמהפכה היא אור להדרכת האנשים הרחבי אופק בעולם.

האויבים לא יודעים שצייתנות ל"ולי-פקיה", נוסף על היותו חובה דתית, מביאה לגאווה ולכבוד ולגדלות שאין שום גדלות אחרת דומה לה. ולי-פקיה הוא סמכות אסלאמית גדולה, שמוסלמים רבים באיראן ומחוץ לאיראן מעקבים אחריו. לולי-פקיה יש חסידים גם באירופה ובאמריקה, וכל האנשים האלה מאמינים כי הוא סגנו של האימאם מהדי.

 

*אנחנו תלויים ...

היום אנחנו מאמינים כי הרפובליקה האסלאמית היא מנהיג ציר האמת וההתנגדות מול השחצנים בעולם, בראשם משולש הרשע (ארה''ב – בריטניה - ישראל); המדינות המרוויחות את עושרן באמצעות מלחמה, שפיכת דם תמים וגניבת רכושם.

השחצנים, בשל היותם שקועים בדברים גשמיים, לא יכולים להבין כי ליבנו פועם להקמת מדינת הצדק האלוהי בעולם כולו ומחכה בקוצר רוח לראות אותה. אם צייתנות ל"ולי-פקיה" היא נחשבת תלות בעיני המערב, אז העולם צריך לדעת שאנחנו תלויים.

 

*הסיבה לשחרור קודס

חלק ממחברים שכירי חרב מתלוננים עלינו מדוע כבר העלינו את דגל העוינות עם הציונים והכרזנו את קודס כסיסמא להתנגדות?! אני אומר להם כי המהלך לקראת שחרורו של אל-קודס אל-שריף עולה בקנה אחד עם האמונה במהדיזם, ולעולם לא מפריד ממנו. לכן, מי שיפנה עורף מקודס, אמונתו אינה שלמה, ואף פעם לא ישיג את הניצחון בצל הדגל של האימאם מהדי.

ההבטחה האמיתית של הקמת מדינת הצדק האלוהי לא תתממש אלא באמצעות סיום עץ הרוע הציוני. זו הסיבה שכוחות הרשע פתחו מלחמה פסיכולוגית נגדנו ברצינות, אבל עליהם להיות מודעים לכך שזה יגביר את נחישותנו ויציבותנו על ההתנגדות.

-חלק מהאנליסטים מאמינים כי בהתחשב בכך שההתנגדות האסלאמית נוג'בא היא סניף לגיום העממי ואנחנו עדים כיום לסיומה של המלחמה בעיראק, עכשיו הגיע הזמן שתעצור גם פעילותה של הקבוצה הצבאית במדינה. מהי נקודת המבט שלך לגבי הנושא הזה?

בנוסף לפעילות הצבאית של תנועת נוג'בא, אשר בעזרת השם עלתה על אחרים, יש לתנועה גם פעילויות תרבותיות, חברתיות ושירותים.

אני מאמין שזה גרם לזוועת האויבים, כי מיסוד התובנה והתרבות בחברה הוא למעשה מלחמה בטרם עת ומתקפה על התוכניות המשפילות והקולוניאליות.

כמובן, הקנוניות האלה מתממשות רק בחברה מפוזרת ובורה וריקה מהתרבות הליברלית.

האויבים במערכת הגלובליזציה מתעקשים לפתח את בורות בחברה ולהפוך אותה לעסוקה בתרבויות מפגרות ונטושות. מסיבה זו, אנחנו מאמינים כי ההתנגדות חייבת להימשך בכל המישורים הצבאיים, הפוליטיים והתרבותיים.

- במילים אחרות, האים יש לנוג'בה תפקידים אחרים בעיראק ובסוריה מלבד הנושאים הצבאיים?

כן, כפי שנאמר, ההתנגדות האסלאמית נוג'בא כבר ניסה לפעול בכל המישורים, ולא רק במישור הצבאי.

אנחנו כקבוצת האנשים העמידים שמאמינים כי המאבק נגד דיכוי ושחצנות צריך להיעשות בכל הרמות, מסיבה זו פנינו לפעילויות הומניטאריות והקמנו מרכזים מדעיים-תרבותיים ייעודיים, מוסדות צדקה חברתיים ומוסדות לשירותים שונים.

 

*נוג'בא אינו רק תנועה צבאית

התנועה גם נקטה צעדים להקים ולבנות בתי ספר ואוניברסיטאות עם מערכות מדעיות מתקדמות, מרכזי מחקר ומכונים לקירוב בין דתות, שמטרתם מיסוד תרבות של אחדות ומניעת הקנוניות במדינה.

אם השם ירצה, כפי שהשגנו ניצחונות גדולים בתחום הצבאי בעזרת השם, גם ננסה להשיג את ההצלחות והגאוות האלה בכל התחומים האחרים.

- חלק מחברי הקונגרס האמריקני הודיעו לאחרונה על החלטת המדינה להחרים חלק מקבוצות ההתנגדות העיראקיות הנתמנכות באופן כלשהו על ידי הרפובליקה האסלאמית של איראן, ובין הקבוצות הייתה ההתנגדות האסלאמית נוג'בא. מה דעתך על הסנקציות האפשריות על ידי ארה''ב, ומה תעשה הקבוצה בתגובה?

אנחנו מאמינים כי ככל שצעקות האויבים יעלו עלינו, כלומר, כוח המכות שלנו היה חזק יותר עבורם. המכות האלה נגרמו לכאבם, ולכן הקול שלהם עלה והגבירו את מעשיהם נגדנו.

 

*סיפור הפגישה עם המנהיג העליון לאחר הסנקציות על ידי ארה''ב

בעיצומו של הרעש חסר המשמעות שהביא לגאוותנו, לשמחתנו ולעוצמתנו והגביר את התנגדותנו, ביקרתי את המנהיג העליון של המהפכה האסלאמית, אייתאללה ח'אמינאי, והוא אמר: "אתם ניצחתם את ארצות הברית ואת האויבים האחרים, וכך לא רק הבסתם אותם, אלא גם דיכאתם אותם. אנחנו מאשרים אתכם ומודים לכם למאמץ ולג'יהאד שלכם. אתם תישארו ותמשיכו לנצח. העולם הבא הוא יותר טוב בשבילכם, העולם הבא לא רק ביום הדין, אלא שבעולם הזה יהיו לכם הידיים העליונות, ואויביכם יהיו מדוכאים. הכנסת השם שלכם ברשימת הטרור מייצגת את עוצמתכם והיא סימן לחולשתם ולכישלונם לפניכם".

אילו גאווה וכבוד יהיו יותר טובים משמיעת ההבטחה מפיו של אחד מהקדושים האלוהיים!?

-לנוכח המינוי האחרון של הנשיא וראש ממשלת עיראק, איך יהיו היחסים בין תנועת נוג'בא לבין הממשלה החדשה בעיראק?

אנחנו מאמינים בצורך התהליך המדיני בעיראק ותומכים בו בכוח. זה לא מתממש ללא ממשלה חזקה, שיהיו לה האומץ וההעזה, כפי שהגדירו הסמכויות הדתיות.

ממשלה כזו יכולה לעצור את התוכניות הזדוניות בעיראק, ולגרש מעיראק את החברות האמריקניות השותפות לפוליטיקאים של דאע''ש והגונבות את הנפט והאוצרות הלאומיות של עיראק.

 

*מעורבותם של הזרים ופעילויות הטרור הסדירות

אם הממשלה תיישם את הצעדים האלה, תוכל לסיים את הכיבוש של עיראק, וגם תוכל לסיים את האבטלה, באמצעות גירוש חברות אלה שהעסיקו עובדים זרים רבים.

בינתיים, היא תוכל לגרש מהמדינה את החברות הביטחוניות המסונפות לציונות העולמית; כשהכוחות הביטחוניים והצבאיים העיראקיים כבר הוכיחו את יכולתם לתמוך במדינת עיראק ובאומתה.

קיומן של החברות הביטחוניות החשודות, שמבצעות את פעילויות הטרור הסדירים, יוביל לפגיעה נרחבת במצב הביטחוני במדינה.

 

*שתי הצעות לעבדולמהדי

אנחנו מקווים שהממשלה החדשה תעבוד בשני כיוונים:

ראשית: שיקום ופיתוח של המדינה בכל התחומים.

שנית: פינוי עיראק - אחרי שייסוים הכיבוש הצבאי ויגורשו הכובשים בתיעוב - מהנזק שהחברות האלה הביאו למדינה, באמצעות תפיסת התחומים הכלכליים והביטחוניים.

-מה התחזית שלך לגבי היחסים בין איראן לבין הפוליטיקאים העיראקים החדשים?

באשר לעתיד היחסים בין עיראק לאיראן בצל כינונה של הממשלה החדשה, כעת מה שמכונה התערבות בענייני עיראק הוא שני סוגים: התערבות שלילית והתערבות חיובית.

 

*חמש מדינות מרושעות!

מעורבותן של ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, קטאר, וכמה מדינות אחרות מביאה לערעור בעיראק. הן שלחו את דאע''ש לעיראק, תמכו בכיתתיות ופתחו את העימותים הפנימיים לפי פקודת הציונים והאמריקנים.

ראינו שבתחילת פלישת דאע''ש לעיראק, ארה''ב סירבה לסייע לעיראק, ובנוסף, יצרה גם חסמים בפני ההתנגדות והגיוס העממי, שעמדו מול דאע''ש מלכתחילה.

מטרתם הייתה התמוטטות ממשלת עיראק והתהליך המדיני בעיראק ושליטה על בגדאד; אבל הנוערים העיראקיים הדתיים שהיו נלחמים תחת הדגל של קבוצות ההתנגדות, הצליחו לעצור את הפלישה ולשמור על בירת המדינה. הם יצרו את הגרעינים המקוריים של הגיוס העממי לפי מצוותו המבורך של הסמכות הדתית בנג'ף אל-אשרף, ונהנו מהתמיכה הרוחנית והלוגיסטית על ידי ולי-פקיה ומתמיכת העם.

בתחילת הניצחונות, ארצות הברית ניסתה לעלות על הגל הזה ולטעון כי היא מבקשת את שחרור עיראק; בעוד שבעבר הייתה מסרבת לסייע לעיראק.

 

*כלי התקשורת האמריקניים

מה שהאמריקנים עשו במערכה היה בניגוד למה שהוכרז בכלי התקשורת. בכלי התקשורת הם קראו למאנק נגד הטרור, בעוד שהם בעצמם היו בונים את הטרור ותומכים בו.

 

*מניעת טרור בסגנון וושינגטון

ארה''ב הייתה דוחה את כל פעולות ההתקדמות שלנו ותומכת בדאע''ש והייתה מנסה להאריך את כיבוש הערות. גם עדיין תומכת בדאע''ש בגבול סוריה-עיראק ומונע את שחרורם של השטחים האחרים מהכיבוש של דאע''ש.

אבל בצד השני, יש מעורבות חיובית; שדוגמה לכך הייתה תפקידה של הרפובליקה האסלאמית בסיוע לעיראק כדי להתמודד עם ההתקפה האכזרית של דאע''ש.

 

* ההיסטוריה רושמת בעט זהב ...

התרומות האלה נעשו בכל הכיוונים והמישורים, לפי הפיקוד ובפיקוח הישיר של המנהיג העליון של המהפכה האסלאמית, במיוחד הייעוצים הצבאיים החשובים שמלאו תפקיד נרחב ופעיל בניצחונותם של המבצעים הצבאיים.

בין האלה הייתה נוכחותם הפעילה של האנשים האפקטיביים הכפופים לולאית-פקיה, ובראשם אחי היקר "חאג קאסם סלימאני", שמלא תפקיד גדול. ההיסטוריה תרשום בעט זהב את המאמצים. הוא דוגמה למפקד אסלאמי וצנוע, שיש לו חיים פשוטים, אבל הוא אמיץ וחזק מאוד, ובניגוד למפקדים ולאלופים אחרים, הוא צנוע, אדיב ובטוח מאוד, ולמרות החובות הרבים והאחריות הגדולה שלו, הוא אינו פונה עורף מחבריו ואחיו.

בשדות הקרב, אנחנו מרגישים שהוא כוח צבאי גדול שכבר אושר על ידי אלוהים. בכל המבצעים, הוא היה נוכח בקו החזית ובקרוב לקבוצה הפראית והעניק את ניסיונותו ללוחמים העיראקיים.

זוהי דוגמה למעורבות החיובית, שהאויב מגנה אותה, אך לדעתנו היא הדוגמה האמיתית להתנהגות אהל אל-בית.

האימאם ח'אמינאי והרפובליקה האסלאמית לא היו אדישים ביחס לאירועים בעיראק, אלא הם תמכו בעיראק כדי כדי לעמוד מול ההתקפה האכזרית.

 

* הכרת התודה של העם והממשלה בעיראק כלפי איראן

העם, הממשלה והרשויות בעיראק מכירים היטב את מי שעמד לצדם ואת מי שזימם נגדם. אנחנו מכירים היטב את האלה שקראו לכבוד בעולם הזה ובעולם הבא, שהדוגמה האמיתית לכך היא הרפובליקה האיסלאמית והמנהיג החכם שלה.

גם היו אלה שרומו על ידי השטן וחשבו שהישרדות מעמדם המדיני תתממש רק בתמיכת האמריקנים, ולחצו את ידיהם העקובות מדם ופתחו את שערי עיראק כדי לגנוב ולהרוס. הם צריכים לדעת שיאבדו את מעמדם, כי השחצנות היא שטן שאינו ממלא את הברית שלו, ויבגוד בהם כשיסתיים תפקידם; כפי שבגד בסדאם ובשליטים הערביים וחיסל את הממשלות שלהם.

מי שיעשה ככה, יגיע יום בו יתגלה היותו שכיר חרב, וייפגע כבודו בשל בגידה בארצו; כפי שהושפל בית סעוד על ידי טראמפ, ועדיין הוא מושפל ובזוי.

לכן, על הממשלה החדשה בעיראק לזהות את אלה שלחצו ידייו של השטן הגדול ולקבוע את גורלם.

בינתיים, היא צריך לזהות את אלה העומדים לצד עיראק בקושיים ולהקים איתם קואליציה רבת עוצמה, כיוון שברית עם אמין תביא לעוצמה ולכבוד.

גם על הממשלה להתמודד עם אלה שתמכו בחורבן עיראק, על ידי גישותם השליליות, ולא לתת להם לחזור על תוכניותיהם ולחתוך את ידיהם מהתהליך המדיני בעיראק.

בסופו של דבר, ניתן לומר כי ממשלת עיראק והאומה שלה נמצאים בשלב חשוב בחיזוק היחסים עם הרפובליקה האסלאמית, כי איראן הייתה המדינה היחידה שעמדה לצדה.

החדשות האחרונות