ההתנגדות האסלאמית נוג'באא



נסיעת שיירות הארבעין מטורקיה ומאזרבייג'ן לעיראק תחת מטריית התמיכה והאבטחה של נוג'בא + תמונות


מאז 2016, ההתנגדות האסלאמית נוג'בא לקחה האחריות של התארגנות אלפי עולי רגל בשיירות מטורקיה ומאזרבייג'ן לעיראק בתקופת העלייה לרגל לארבעין החוסייני, על ידי מתן כיסוי ביטחוני מלא מרגע כניסתם ועד יציאתם מהמדינה.

לפי מרכז התקשורת וענייני המדיה של נוג'בא, זו השנה השישית ברציפות שתנועת ההתנגדות האסלאמית נוג'בא הייתה אחראית על ניהול ואבטחת שיירות של עולי רגל מטורקיה ומאזרבייג'ן בתקופת עלייה לרגל לארבעין החוסייני בשנת 1443 [השנה הנוכחית]. בהקשר זה, בנוסף להקלת העלייה לרגל למקדשי עיראק, התנועה הזו הטילה על אנשי הדת שלה לערוך תוכניות תרבותיות שונות בנושאים כגון הסבר על אירועי יום העשוראא, על מילוי תפקיד של אהל אל-בית בתחומים רבים בתקופתם וניתוח המצב הנוכחי בעולם האסלאם.

השיירה, המורכבת מאלף עולי רגל דוברי טורקית, נכנסה לעיראק ביום שני ב-20 בספטמבר, ויצאה לנג'ף תחת הגנת משרד נוג'בא בכירכוכ מההתחלה ועם הספקת אבטחה ומתן שירותי רווחה על ידי התנועה, ומשם היא יצאה לנתיב מצעד של מיליוני אוהבי האימאם חוסיין (עליו השלום) לכרבלא. לאחר מכן, עולי הרגל הטורקיים והאזרבייג'ניים עלו לרגל למקדשי אהל אל-בית (עליהם השלום) בקאזמיין ובסאמרא, ולבסוף חזרו למדינות שלהם ביום חמישי ב-30 בספטמבר.

השנה, הפרויקט זכה לתשומת לב מיוחדת על ידי שייח אכרם אל-כעבי, מזכ"ל ההתנגדות האסלאמית נוג'בא, והמשרדים האזוריים בבגדאד, כמו גם משרדי התנועה הזו במחוזות נג'ף וכרבלא, תמכו בשיירות עולי הרגל משתי המדינות. גם עולי הרגל העריכו את נוג'בא בכך שהניפו את דגליו לצד דגלי מדינותיהם לאורך כל הדרך.

כלי תקשורת שונים בשפה הטורקית התמקדו בעולי הרגל הטורקיים והאזרבייג'ניים כשנכנסו למקדש של האימאם חוסיין (עליו השלום) והניפו את דגלי נוג'בא וקראו "מוות לאמריקה", "מוות לישראל" ו"לבייכ יא חמינאי". במהלך נוכחות עולי הרגל הללו בכרבלא, כמה ערוצי לוויין מטורקיה ומאזרבייג'ן כיסו את האבל שלהם בשידור חי.

בהקשר זה, אמר מנהל משרד תנועת נוג'בא בכירכוכ, שליווה את השיירות במהלך שהותם של עולי הרגל הטורקיים והאזרבייג'ניים בעיראק: "התארגנות והדרכת עולי הרגל הזרים של האימאם חוסיין (עליו השלום) הן מחובות הג'יהאדיות של התנועה הזו שפעלנו. מערכת היחסים של העם העיראקי עם אומות טורקיה ואזרבייג'ן היא ברמה מקובלת, וזו תעלה לגבולות האחווה בקרב אוהבי אהל אל-בית (עליהם השלום). מה שהיה מעניין לנו היא שעולי הרגל הללו הרימו בשקיקה את דגלי נוג'בא מול מצלמת כלי התקשורת בשפה הטורקית, כדי להעריך את השירותים הבלתי מותנים של התנועה הזו."

בסוף הוא הצביע על הסיכונים הביטחוניים האפשריים הניצבים בפני שיירות של אלף עולי רגל בעיראק, והצהיר: "בזכות המאמצים הכנים של עמיתינו בתנועה הזו, לא נשמעו איומים ביטחוניים ישירים או עקיפים על עולי הרגל הטורקיים והאזרבייג'ניים שלנו במהלך הטיול בן עשרת הימים.