ההתנגדות האסלאמית נוג'באא


דובר נוג'בא בראיון לעיתון אל-ופאק:

השהיד סולימאני עמד מאחורי כל התבוסות האמריקניות באזור/ האחריות לנקום את דמם של מפקדי ההתנגדות נפלה על הלוחמים העיראקיים


אלשמרי הדגיש כי ההתנגדות העיראקית רואה בחובתה לנקות את דמו של חאג' קאסם סלימאני, והסביר את הסיבות להתנקשות במפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, ואמר: הוא עמד מאחורי כל התבוסות האמריקניות באזור.

לפי מרכז התקשורת וענייני המדי של נוג'בא, בראיון בלעדי לעיתון אל-ופאק, לרגל יום השנה למות הקדושים של מפקדי חזית ההתנגדות, הדובר הרשמי של ההתנגדות האסלאמית נוג'בא הצהיר: אלמלא חאג' קאסם סולימאני ואבו מהדי אל-מוהנדס, ההתנגדות נגד הטרור והכיבוש לא הייתה מתגבשת מלכתחילה ולא הייתה נורה לעברם אף כדור אחד.

המהנדס "נצר אלשמרי" התייחס לכך שמפקדי ההתנגדות היו מאחורי כל התבוסות האמריקניות באזור, והזכיר: האמריקנים הגיעו לבסוף למסקנה שהנזק הנגרם מקיומם של סולימאני ואל-מוהנדס גדול יותר מההשלכות של חיסולם.

הוא הדגיש כי האחריות הגדולה לנקום את הדם הטהור של הגנרל סולימאני נפלה על הלוחמים העיראקיים, בשל מות הקדושים שלו על אדמת עיראק, וקרב הנקמה יתממש באמצעות נסיגה מוחלטת של השטן הגדול ושכירי החרב שלו מהאזור.

הטקסט המלא של הראיון הזה הוא כדלקמן:

 

מה דעתך על השהידים "חאג' קאסם סולימאני" ו"אבו מהדי אל-מוהנדס"?

אין תיאור טוב יותר לשני השהידים הגדולים הללו מאשר הצהרת הסמכות הדתית שכינתה אותם מפקדי החירות והניצחון, ותיארה את השהיד סולימאני כמפקד הגדול של האסלאם.

למעשה, אנחנו רואים בהם המשך להנהגה המוחמדית והעלאווית, כי הם לא גילו פחד ועמדתם לא התערערה למרות כל הסכנות שאפפו אותם, והם היו נוכחים לצד הלוחמים בשדות הג'יהאד למרות כל עיסוקיהם; כאילו היו אחד מהם והיו שותים ואוכלים את אותם המים והאוכל של הלוחמים. הם היו יושבים על האדמה ליד הלוחמים, והייתה להם התנהגות אבהית כלפיהם. לפני שחיזקו את ההיבט הקרבי של הלוחמים, הם חיזקו את אמונותיהם, ולנוכחותם הייתה השפעה עצומה על מימוש הניצחונות הגדולים נגד דאע''ש ו נגד ארה''ב לפני כן.

אנחנו מאמינים שלשני האישים הגדולים הללו היו קשרים הדוקים עם האימאם מהדי (עליו השלום) וסגנו, ומשום כך זרמה הרוח המהדאווי בחיים ובמות הקדושים שלהם. כל מי שהיה קרוב אליהם חש את הברכות הללו, והשלווה והוודאות שזרמו בחייהם המבורכים של שני השהידים הללו הגיעו לליבו.

 

מה היה תפקידם של מפקד כוח קודס ז''ל (השהיד סולימאני), השהיד אבו מהדי ומפקדי ההתנגדות במאבק נגד הטרור והכיבוש באזור?

באמת מוזר לשאול על תפקידם של המפקדים השהידים במאבק נגד הטרור והכיבוש.

אלמלא השהיד חאג' קאסם, חבריו ומפקדי ההתנגדות, המאבק הזה לא היה מתעצב מלכתחילה, ואולי בלעדיהם לא היה נורה אפילו אקדח אחד, או שלא היה נורה כדור לעבר המחבלים. ואז הטרור ולפני כן הכובשים היו שולטים בכל המדינות, ואולי דאע''ש היה כובש לא רק את עיראק, סוריה ולבנון, אלא אפילו היה תוקף את מדינות המפרץ – התומכות העקריות בטרור - והבסיסים והכוחות האמריקניים היו פועלים בחופשיות ברחבי האזור בתואנה של מאבק בטרור – שנוצר למעשה על ידיהם.

אני מדגיש כאן שהשהידים סולימאני ואל-מוהנדס ושאר מפקדי ההתנגדות לא רק הובילו את המאבק בטרור ובכיבוש, אלא הם היו הבעלים של התהליך כולו. אפילו כוחות הביטחון העיראקיים והסוריים הצליחו להילחם באמצעות ההתערבות והתמיכה החומרית והרוחנית של ההתנגדות, לאחר שהיו עדים לקריסות גדולות.

 

בהתחשב בכך שהשהיד סולימאני נסע לבגדאד כדי להפחית את המתיחות באזור, איך אתה מעריך את מטרת ההתנקשות במפקדי ההתנגדות?

אולי הסיבה הברורה ביותר להתנקשות במפקד השהיד חאג' קאסם סולימאני וחברו חאג' אבו מהדי הייתה תחושת התבוסה של האויב בכל הקרבות; כי המנהיגות הרוחנית הייחודית שלו ניצחה פרויקטים אמריקניים וציוניים בעיראק, בסוריה ובתימן. מאחורי הקלעים של כל התבוסות האמריקניות היה אדם בשם קאסם סולימאני.

למרות שארה"ב ציפתה לתגובות חזקות מצד הרפובליקה האסלאמית וכל ציר ההתנגדות עקב ההתנקשות הזו, היא האמינה שכל התגובות הללו יהיו פחות יעילות מנוכחותו של חאג' קאסם בשדה קרב והנחלת תבוסות והפסדים נוספים לארה"ב ולאינטרסים והשאיפות שלה.

סוגיה נוספת היא שהמתחים באזור בכלל ובעיראק בפרט נוצרו על ידי ארה''ב ושכירי החרב שלה במטרה לסכל את מאמציה של ממשלת עיראק להוציא את המדינה מהשליטה האמריקנית. זו הסיבה שארה''ב עשתה כמיטב יכולתה להתמודד עם כל ניסיון לבטל את המשבר. זו הייתה סיבה נוספת להתנקשות בשהיד סולימאני ובחבריו, במיוחד חאג' אבו מהדי אל-מוהנדס, שניהל את הגיוס העממי בצורה כזו שלא ייגרר לעימותים כאלה.

 

איך מתארות אומות האזור את השהיד סולימאני והשהיד אל-מוהנדס?

אם ברצונכם לדעת את מיקומם של שני השהידים הללו בליבם של תושבי האזור, די להסתובב בנג'ף אל-אשרף בכל אירוע דתי כדי לראות כיצד עולי הרגל יוצאים ממקדשו של האימאם עלי (עליו השלום) אל מקום קבורתו של השהיד אל-מוהנדס. תראו נשים, זקנים, משכילים, אנשים רגילים, סטודנטים למדעי הדת, קצינים ומפקדי צבא שמתאספים כולם בצער ליד קברו של השהיד הגדול הזה ודורשים נקמה. תשמעו את זעקותיהן של נשים כפריות ואת אבלן ליד קברו, כאילו איבדו בן משפחה יקר.

כעת שני השהידים הגדולים הללו הפכו לסמלים דתיים לתושבי האזור, והקבר הקדוש שלהם הפך למקלט ללוחמים מרחוק ומקרוב המבטיחים להמשיך את דרכם הג'יהאדיסטית עד לעזרתו הקרובה של אלוהים.

 

איראן הבטיחה נקמה קשה לארה''ב על הפשע הזה, שהחל בהפצצת הבסיס הצבאי "עין אל-אסד" כסטירת לחי הראשונה. מהי לדעתך התגובה הראויה לפשע של חיסול מפקדי ההתנגדות?

נקמתם של שני השהידים הגדולים הללו לא תילקח רק בהתקפה אחת או במקום אחד, כי הם היו אנשים גדולים שנקמתם נמשכת מבגאדד ועד מסגד אל-אקצא. מחיר הפשע הזה לא יהי פחות ממה שאמרתי, ויימשך עד שהאמריקני האחרון יגורש מהאזור כולו.

כל המכות הכואבות שספגו הכוחות הכובשים בעיראק היו רק צעדים בדרך לעימות הגדולה עם הרוע המוחלט, ארצות הברית.

 

לשהיד סולימאני יש אוהדים רבים באזור. מה לדעתך הסיבה לכך?

לפי המסורת, כאשר אלוהים אוהב עבד, הוא מפיץ את אהבתו בין עבדיו, והעבד הזה הופך לאהוב עלי אדמות, כפי שהוא אהוב בשמים. אולי זהו הסוד הגדול ביותר לגבי אהבתם של תושבי האזור ומיקומו העליון של השהיד סולימאני ביניהם.

הוא אדם שהיה ישר עם אלוהים, אז אלוהים מילא את הבטחתו לו. היה לו נס בכל האזור, כאשר העולם כולו נטש אותו. כשכולם נטשו את חזון פלסטין והסכימו לסיים אותו, אלמלא מאמצי השהיד סולימאני, לא היה נשאר לזה זכר.

ראיתם איך השאירו את כל סוריה ועיראק לבד מול הטרור, עד כדי כך שלצבא עיראק לא היה אפילו תותח טנק לירות בכמה אזורים מבצעיים, וארה''ב סירבה לספק את הנשק שעיראק קנתה מכספה, ואפילו מנעה ממטוסי חיל האוויר שלנו לטוס.

האמריקנים אמרו לממשלת עיראק שעליה לחכות שש שנים למסירת הנשק, התחמושת והציוד! באותו לילה [פלישת דאע''ש] הגיע השהיד חאג' קאסם סולימאני עם כל הנשק והציוד שעיראק צריכה,  והוא הלך לבדו לקו החזית כדי להסיר את המצור על סאמרא ואמרלי ושאר הערים הנצורות.

גם תמיכתו בהתנגדות הלבנונית, נוכחותו בשטח במלחמת 33 הימים ועמדתו האמיתית לתמיכה באזרחי תימן וסוריה היו חלק מפעילותו.

הנאמנות, היושר, הגישה המכובדת ואומץ הלב העצום של השהיד הזה גרמו לו להתקיים בלבבות תושבי האזור.

 

מה היה תפקידו של השהיד סולימאני בהידוק שורות ציר ההתנגדות נגד הכובשים והציונים?

כפי שאמרתי קודם, אלמלא תמיכת הרפובליקה האסלאמית ומאמציו של השהיד סולימאני, חזון פלסטין היה מסתיים לחלוטין לאחר האצת הממשלות הבובות להתפשר עם המשטר הציוני ולהיכנע לפקודות ארה"ב.

כתוצאה ממאמצים האלו, ההתנגדות הפלסטינית, שכינתה את ההתקוממויות שלה אינתיפאדת האבנים ועמדה מול טנקי האויב הציוני באבנים ובידיים ריקות, מגיבה היום לכל מתקפה ציונית באלפי טילים מתקדמים המגיעים לכל האזורים הכבושים.

השהיד המכובד הזה גם תרם להצית מחדש את להבת חזון פלסטין בליבם של לוחמי ההתנגדות בכל ציר ההתנגדות. כך, היום נשמעות פלסטין וחזון הקודס הקדושה בקולה של ההתנגדות בעיראק, בתימן, בסוריה, בלבנון ובכל מקום בעולם האסלאם, שהניף את דגל ההתנגדות. היום כולם מאמינים שהעימות העיקרי יהיה הקרב לשחרור פלסטין והקודס הקדושה.

 

מה היה קורה באזור אלמלא מאמציהם של השהיד סולימאני וחבריו?

ללא ספק, המצב באזור היה מסתיים בחושך ובכיבוש ישיר, ועיראק וסוריה היו מחולקות בין קבוצות הטרור ובסיסי הכובשים האמריקניים בתואנה של מאבק בטרור, והחושך הזה היה שורר על כל מדינות האזור, במיוחד מדינות המפרץ, שהן התומכות העיקריות בטרור, הן מבחינה חומרית והן מבחינה רוחנית.

לולא השהידים ותפקידם הגדול, אולי מפת האזור הייתה משתנה לנצח.

 

איך אתה מעריך את המשך הדרך של מפקדי ההתנגדות וכל לוחמיהם?

הגישה הזו תישאר ולעולם לא תיפסק. הדגל שהונף על ידי המפקדים השהידים לא ייפול עד שיימסר לבעליו המקורי, האימאם מהדי (עליו השלום). זו אינה סיסמה תעמולתית, אלא רעיון, גישה ואופי, והיום כולנו נחושים להמשיך בדרך הזו עד לניצחון או למות הקדושים. מספיק לדעת שרוב הלוחמים טובלים כיום לפני יציאה למשימה כלשהי.

גישתם של שני השהידים, סולימאני ואל-מוהנדס, תישאר כל עוד יהיה קול נגד ארה''ב והציונות, וכל עוד ללוחם יהיה אקדח. דרכם היא חלק בלתי נפרד מהמהפכה של האימאם חוסיין (עליו השלום), והדרך הזו תישאר עם כל קריאה של "אין סיכוי להשפיל אותנו".

 

איך אתה מעריך את תפקידו של השהיד סולימאני בחיזוק ההתנגדות העיראקית נגד הטרור התכפירי-ציוני-אמריקני?

ניתן לומר שהשהיד סולימאני היה קשור לכל קבוצות ההתנגדות, כי הוא היה מפקח על גיבושן, הכשרתן, מימונן והצטיידותן בנשק ובכל מה שצריך. הוא זה שהעלה את ההתנגדות העיראקית לרמה גבוהה של כוח לחימה נגד הכובשים והעביר לה את חוויית העימות הישיר והמבצעים המיוחדים עד כדי כך שהיא התישה את הכובשים וגרמה להם לברוח מעיראק עקב תבוסתם.

לסיכום, אלמלא הפתווה של הסמכות הדתית, מאמצי השהיד סולימאני ותמיכת הרפובליקה האסלאמית, לא ניתן היה להעלות על הדעת את הקרב עם דאע''ש.

 

בסוף, האם יש לך נקודה נוספת להזכיר?

רבים מהלוחמים בסבבי העימות עם דאע''ש היו מתייחסים לדבריו של הנביא מוחמד (עליו השלום) כי "סלמאן הוא ממנו אהל אל-בית", והו קוראים את הסיסמה הזאת: "סולימאני הוא ממנו העם העיראקי".

הוא והשחיד אל-מוהנדס היו כמו אוהל ומלאים ברוח אבהית ופופולריים לכל הלוחמים. מות הקדושים שלהם התרחש בעיראק, והאחריות הגדולה לנקום על הדם הטהור הזה נפלה על הלוחמים העיראקיים, וקרב הנקמה יתממש באמצעות נסיגה מוחלטת של השטן הגדול ושכירי החרב שלו מהאזור.